החתונה של רוני וטל סופר

החתונה המקסימה של רוני בריינס, טל סופר.

תאריך החתונה היה: 24.2.15 שנינו רקדנו במועדון סלסה ברחובות והיינו באותה הקבוצה (יש שם קבוצות של רמות למידה בסלסה), טל הזמין אותי לרקוד איתו ובסוף השיר ביקש את מספר הטלפון שלי ושאל האם אפשר להתקשר אליי בסוף השבוע, רק אחרי כמה ימים הוא באמת התקשר (אחר כך גיליתי שהוא עושה בסיס סגור בצבא) וקבענו להיפגש לסרט ביום שישי, אחרי הסרט הלכנו לבית קפה ודיברנו קצת, ברגע שהוא הצליח להצחיק אותי הבנתי שמתחיל משהו חדש.

המשהו הזה, באוגוסט נהיה 5 שנים, טל הציע לי נישואים, זו הייתה תקופת מבחנים לשנינו ובאותו היום לטל היה מבחן בצהריים אבל הוא אמר לי שאזמין מקום לאיזו מסעדה רומנטית כדי לאכול ארוחת ערב ולחגוג את סיום תקופת המבחנים שלו, הזמנתי לנו מקום לדיקסי בראשון לציון, כי אנחנו אוהבים לאכול שם וכי לא עלתה לי מסעדה אחרת בראש…

ישבנו במסעדה וטל ביקש שאוציא משהו מהתיק שלו, כשבאתי להוציא אז קלטתי עם האצבעות קופסא מרובעת, עצרתי והתחלתי לבכות כי ידעתי מה זה אומר.

סירבתי להוציא את הקופסא, אז הוא הוציא ושם אותה על השולחן ושאל אם ארצה להתחתן איתו.

הוא ידע שהתשובה שלי תהיה “כן”, אבל הוא רצה לשמוע אותי אומרת זאת. אך יכולתי להוציא מילה מהפה רק אחרי שסיימתי לבכות.

מרגע זה התחיל משע החיפושים והאושר, ראשית שמלת הכלה, משהו שחלמתי עליו, לשמחתי רינה בהיר הייתה המקום הראשון שהגעתי אליו אחרי שהסתכלתי על כמה דגמים באתר. לא ממש ידעתי מה אני רוצה אלא מה אני לא רוצה (כיאה למזל מאזניים…).

היה חשוב לי שהיא לא תבליט את מה שאני לא רוצה שיבלוט, שהיא תהיה עם מחשוף אבל לא יותר מדי, שיהיה נוח איתה ולא ארגיש חנוקה והכי חשוב- שארגיש יפה.

הגעתי עם אמא שלי וחברה טובה והיה דגם אחד שהיה נראה עליי טוב ועליו ידעתי בדיוק מה אני רוצה לשנות לטעמי. בסופו של דבר השמלה שבחרתי הייתה 180 מעלות שונה ממה שתמיד אמרתי שתהיה שמלת הכלה שלי (לא צמודה, בלי תחרה ומאוד פשוטה) וזאת בגלל שהבנתי שהדגמים שמתאימים לי הם דווקא הצמודים יותר שמראים את מה שכן טוב בגוף ולאו דווקא דואגים להסתיר.

השלב הבא היה איפור ושיער, באיפור היה לי חשוב מאוד שיהיה עדין ולא כבד, שלא ארגיש שיש לי איפור ולא יבגר אותי.
את האיפור עשתה לי דנה זלאיט שאליה הגעתי דרך קרובת משפחה שהיא חברה טובה שלה. בחורה מקסימה מאוד ועשתה בדיוק מה שרציתי עד כדי כך שלא הרגשתי שיש לי איפור (למרות שהמלוות שלי דאגו לרדוף אחרי כדי להשלים לי את האודם שירד), יש לי תלתלים והיה לי חשוב שהם לא ייעלמו, אמנם זה לא התבצע במאה אחוז ביום החתונה אך הייתה לי תסרוקת שהתאימה בול לשמלה והחמיאה לי מאוד, הספר שלי היה ניר בן עזרי שאליו הגעתי דרך המאפרת.

בתור בחורה תזזיתית ולא רגועה ידעתי שאת יום החתונה אני רוצה להעביר במקום שבו ארגיש בטוחה ויהיה לי שקט ולא אצטרך לדאוג לכל דבר. לכן התארגנתי אצל אחי וגיסתי בדירה, שם הם דאגו להכול וכולם נתנו תשומת לב לאחיינית הקטנה שלי.

טבעות הנישואים?

במהלך סיבוב בקניון הזהב נכנסנו לחנות טבעות סתם כדי לקבל רושם של מחירים ודוגמאות. באחת החנויות ראינו דגם אחד שמותאם לגבר ולאשה וידענו שזה מה שאנחנו רוצים אך באותה החנות רצו על הטבעות מחיר מופקע, הגענו אל עזרא מ”ארגמן טבעות” במושב בצרה דרך “סטודנטים נישאים”, כאשר עוד לפני כן דיברתי איתו בטלפון ושלחתי לו את הדגם שאני מעוניינת בו ושאלתי אם הוא יכול לעשות לנו אותו. הוא ישר חזר אלי ואמר לי שכן ושנבוא לראות.

הגענו אליו יום אחד בצהריים ויצאנו לקראת הערב, לאחר שעזרא עשה לנו בדיוק את הדגם שרצינו מסיליקון כדי שנראה איך זה יראה, היה לנו מאוד חשוב שאלו יהיו טבעות תואמות ושלא יכבידו יותר מדי על האצבע.

גן אירועים או אולם אירועים?

הגענו לשלב היותר קשה בבחירה, ראינו די הרבה אולמות והיה לנו מאוד חשוב שהמקום שבו נתחתן לא יהיה בנאלי, עם שנדלירים וכיסויי כיסאות לבנים.
שיהיה בו משהו מיוחד שבו נרגיש אנחנו והכי בנוח.
ב”אגדתא” היה משהו קסום, הכניסה לאולם עם הדקלים והצבע הכתום ששורר באולם, ההרגשה החמימה שהאולם נותן היא זו שגרמה לנו לסגור את החתונה שלנו שם.
האוכל היה מעולה, קיבלנו יחס חם ותמכו בכל בקשה שהייתה לנו.

צילום החתונה, הצלם שלנו היה אמיר גנון, איזה איש מקסים! נפגשנו איתו בבית קפה במודיעין וכל הפגישה לא הפסקנו לצחוק! אני וטל הסתכלנו אחד על השניה ואמרנו שהוא יהיה הצלם שלנו.

עשינו איתו צילומי זוגיות כחודש לפני החתונה, בפנסיון של “תנו לחיות לחיות” ושם היה לנו כל כך כיף להצטלם שידענו שעשינו החלטה טובה.

המקום הראשון שבו בחרנו להצטלם היה בחנות ה”בן אנד ג’ריס” ביבנה מכיוון ששנינו אוהבים גלידה וכי חשבנו שזה יהיה מגניב להצטלם שם, אמיר הצלם התלהב שם יותר מאיתנו ונהנינו כל כך ששכחנו שאנחנו בצילומי חתונה, אחר כך נסענו לקצת תמונות טבע, כמו כל חתנכלה, אז בהמלצת אמיר הצלם נסענו ליער המגינים שם היה כל מה שצריך-עצים, שדות ירוקים וכן הלאה…
רוני, צילום שמלת כלה לבנה מקסימה

ירח דבש, וואוו, אם היה אפשר מבחינתנו לצאת לטייל בכל העולם אז זה מה שהיינו עושים. אבל לצערנו צריך לחזור לחיים האמיתיים… כרגע לא מתוכנן משהו ספציפי אבל בקיץ נצא לאנשהו, טל רוצה ארגנטינה ואני רוצה ארצות הברית. אבל בקרוב כנראה שנחליט לאן לנסוע, העיקר החופש והטיול יחד 🙂

אני וטל רוצים לפרגן ולהמליץ, בראש ובראשונה אמליץ על אמיר גנון הצלם המדהים שלנו שמעבר להיותו צלם אדיר ומקצועי הוא היה גם פסיכולוג במהלך הארגונים לחתונה, תמיד ידע להצחיק אותנו ולגרום לנו להרגיש טוב עם עצמנו ועם הסיטואציה המוזרה שבה מצלמים אותנו מכל כיוון. הוא הגיע עם אופיר קפון צלם הוידאו שהוא טיפוס קורע בעצמו. שניהם הפכו את היום המפרך הזה ליום כיף.

שנית, צלם המגנטים האדיר שהיה לנו (אליו הגענו דרך אמיר)- אלירן אקוה. אין אורח בחתונה שאין לו מגנט! מעבר לכך שהשיחה הראשונה שלי עם אלירן ארכה מעבר לשעה בלי קשר לחתונה, רואים שהוא נהנה ממה שהוא עושה ושהוא בא בשביל לשמח.

שלישית, הדיג’יי המעולה- מושיקו שטרן. בחלומות שלי לא חשבתי שהוא יתקלט בחתונה שלי אבל התמזל מזלנו והגענו אליו במקרה ובמקום סגרנו איתו בלי לחשוב פעמיים. למרות שהייתה לנו חתונה יחסית קטנה הוא הצליח לשמור על רחבה מלאה לכל אורך האירוע ולהרקיד אותנו ללא הפסקה. 

רביעית, עזרא מ”ארגמן טבעות” היה קשוב לבקשה הספציפית שלנו ודאג לכך שנהיה מרוצים עד הסוף.

תודה גדולה מהלב
רוני וטל
תודה לבן אנד גריס, מקום מדהים ושונה לצילום.
תודה גם לפרות המקסימות שלקחו חלק בצילום.